פסק-דין בתיק ת"א 24105-06

1.         בפני תביעה כספית להחזר תשלומי ארנונה בסך של 60,678 ש"ח.

2.         התובע הוא בעל עסק לעבודות שיש בחיפה (להלן - " העסק").

3.         הנתבעת הינה רשות מקומית שפועלת בין היתר, מכח פקודת העיריות [נוסח חדש].

4.         התובע מחויב בתשלום ארנונה לנתבעת בגין העסק שבחזקתו, הממוקם בשד' ההסתדרות 176 בחיפה (להלן - "הנכס"), המשמש כבית מלאכה לביצוע עבודות שיש.

5.         הכניסה לנכס הינה מכביש צדדי ולא מהכביש הראשי.

6.         בדיון מיום 29.6.08, ניתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית של הצדדים, להיפוך נטל הבאת הראיות.

7.         ביום 25.11.09 הגישו הצדדים הודעה לפיה, הגיעו להסכמה דיונית כדלהלן:

             א.        התובע מחזיק בנכס נשוא התביעה החל מיום 1.6.90.

             ב.        הנכס חויב בארנונה על פי קובעי השומה הבאים:

                        330 מ"ר ע/1

                        69 מ"ר קרקע

             ג.         עד ליום 20.12.06 התובע לא הגיש השגה ו/או ערר לתקיפת חיובי

הארנונה של   הנכס.

             ד.        הנתבעת לא קיבלה את אישור שרי הפנים והאוצר לשינויים בהגדרת

פריט החיוב    ע/2.

טענות התובע

8.         לטענת התובע, מחמת טעות ו/או רשלנות הוא חויב בארנונה ביתר, בניגוד להוראות החוק ובניגוד לצו המיסים. זאת משום שהנתבעת חייבה את הנכס בארנונה כאילו היה נכס קדמי בעוד שמדובר בנכס אחורי אשר יש לחייבו בתעריף נמוך יותר.

9.         ההפרש בין הסכומים ששילם התובע במשך התקופה 1999-2006 (היא תקופת ההתיישנות) לבין הסכומים שהיה עליו לשלם מסתכם בסך של 60,678 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

10.       לטענת התובע, הגדרת הסימול ע/2 לפיו חויב הנכס בארנונה אינה תקפה מאחר ששונתה בצו הארנונה של שנת 1987/1988 בניגוד להוראות חקיקה ראשית ובלא שנתקבל אישור השרים לשינוי. שינוי ההגדרה נעשה שלא כדין ובחוסר סמכות, שכן החל משנת הכספים 1986 ואילך נאסר בחוק על הרשויות המקומיות לשנות ו"לתקן" את צווי המיסים שלהן מבלי לקבל את אישורם של שר האוצר ושל שר הפנים (להלן - " השרים") לשינוי. הוראות אלה כונו "הוראות ההקפאה" והן מצאו את ביטוי בחוקים ובתקנות שהותקנו במשך השנים.